במבט לאחור, אני לא מאמינה שכל כך הרבה פעמים אנשים יכלו לספר לי, אבל הם לא. חברות של אמא שלי יכלו לומר לי כששיתפתי איתן שאני מצפה לבת הראשונה שלי. מישהו אולי היה יכול להזהיר אותי באירוע הבריתה. אמי ואחותי אולי הזכירו זאת כאשר קיימנו אינספור דיונים למה לצפות עם התינוקת החדשה שלי. בטח, כולם הזהירו אותי מפני לילות ללא שינה, פטמות כואבות, החלפות החיתולים האינסופיות ופליטות חלב. אבל הן אף פעם לא אמרו לי שהן חוו דליפות משלפוחית השתן לאחר שילדו.
את העובדה הכיפית הזו נתנו לי לברר לבד, למרות שכעת, חודשים אחר כך, כולן הודו בכך שחוו בריחת שתן כששאלתי אותן לגבי זה. אני מניחה שזה הגיוני – אחרי הכל, הדברים אכן נמתחים ומשתנים לאחר שאת מוציאה משם תינוק. פשוט לא ציפיתי לזה. לא ציפיתי לטפטוף כשאעמוד לאחר האכלה, לדליפות הקטנות (לפעמים הגדולות!) שיהיו לי כשאני יוצאת להליכה מהירה או לצורך הדחוף ללכת לשירותים בכל זמן אקראי – אפילו כשרק הלכתי לפני כמה דקות.
הזכרתי את הדליפות לרופא שלי בבדיקה שהיתה 6 שבועות אחרי הלידה. הוא אמר שזה מקובל, אך הוסיף גם שהבעיה צפויה להיעלם עם הזמן, ושאם לא יהיו דברים שנוכל לעשות. כשחזרתי הביתה התחלתי לחפש מידע בגוגל. גיליתי שאני בהחלט לא לבד עם דליפות משלפוחית השתן אחרי לידת תינוק.
נשים צרפתיות (ועוד כמה מדינות אירופיות אחרות) מקבלות באופן קבוע פיזיותרפיה כדי לחנך מחדש את שרירי רצפת האגן שלהן, דבר שממעטים לדבר עליו כאן. (מי בכלל ידע שקיימים פיזיותרפיסטים כאלה?) אחרי מחקר נוסף, מצאתי אחת באזור שלי וקבעתי איתה פגישה.
לכל מי ששוקלת ללכת במסלול הזה, חשוב לי להזהיר אותך שפיזיותרפיה מורכבת מבדיקה גופנית, ואולי מטיפול ביופידבק כלשהו, שבו הפיזיותרפיסטית מודדת את חוזק רצפת האגן שלך על ידי ביצוע כיווצים קצרים. זה לא כואב, אבל עשוי להרגיש מעט לא נעים עבור חלק. עבורי זה לא היה עניין גדול, במיוחד אחרי מה שעברתי בלידה עצמה.
אני חושבת שמה שהכי אהבתי בפגישה שלי עם הפיזיותרפיסטית היה המידע שקיבלתי. היא הקדישה למעשה 20 דקות לשיחה טובה על תפקוד רצפת האגן שלי, כיצד חיזוקה יגביר את יכולתי למנוע נזילות, ומהלכים שונים להחזיר את עצמי לקרקע. ואז היא הראתה לי איך לעשות תרגילי קגל ודאגה שאני עושה אותם נכון. זה היה כמו ללכת לאימון פרטי עם מאמנת גופנית, אלא שהיא לימדה אותי איך לאמן את רצפת האגן שלי.
בסך הכל ראיתי אותה 8 פעמים במהלך כ-6 שבועות. היא קבעה קבוצות שונות של אימונים כדי לשפר את כוחי (באמת רק מהלכי חיזוק קטנים מאוד – לא מאמץ גדול מדי, אם כי חשוב להיות עקביים איתם). לאט אבל בטוח התחלתי להחזיר לעצמי שליטה על שלפוחית השתן. למרבה ההפתעה גם הידקתי מעט את שרירי הליבה וחלק מכאבי הגב שחשתי לאחר הלידה חלפו. זו זכייה ענקית בעיניי.
לכן, אם את אמא טרייה שחווה כל סוג של דליפות משלפוחית השתן, המלצתי היא ללכת לפיזיותרפיסטית. היא תעזור לך לקבל שליטה על הדליפות שיש לך, ותוכל לשמור על כך שאת עושה את התרגילים ולראות איך את משתפרת משבוע לשבוע – דבר שקשה לעשות לבד.
אה, ולמען השם, דברי עם חברותייך על דליפות משלפוחית השתן! אני בהחלט הייתי רוצה שהחברות שלי ידברו איתי על כך.
מאמר זה נכתב על ידי https://www.ezerneman.co.il/